חיפוש
  • Barak Herscowitz

לא תקין: פותרים את חסם מכון התקנים

עודכן ב: יול 5

מכון התקנים מהווה היום את אחד החסמים הגדולים המפריעים לצמיחה העסקית. עודף תקנים מיושנים ומורכבים ייחודיים לישראל, מונופול בבדיקות התקינה וחוסר יעילות קיצוני מטיל על המשק עלויות כבדות

אחד החסמים העיקריים לצמיחת המגזר העסקי הוא תחום התקינה של מוצרים מיובאים. חשוב לזכור שלא מדובר רק במוצרי צריכה אשר חסמי תקינה בהליך היבוא שלהם מעלים את מחיריהם ומבזבזים שעות ביורוקרטיה רבות של יזמים. מדובר גם במכונות, חומרי גלם ומוצרים אחרים אשר משמשים לייצור המקומי. על אף רפורמות שהובילה הממשלה בשנים 2016 - 2020 שהכניסו תחרות לחלק ממקטעי הבדיקה של מכון התקנים ועל אף הליך התייעלות פנימי במכון, תחום התקינה והייבוא נותר אבן ריחיים על צווארו של המגזר העסקי.


תיאור הבעיה:

מסמך מדיניות שפורסם בפורום קהלת בשנת 2016 כבר מיפה וחקר את המבנה הבעייתי של עולם התקינה


הישראלי ושל עומס החסמים הרגולטוריים הנובעים ממנו.

למחקר המלא לחצו כאן


שורש הבעיה הוא מבנה ועדות התקינה ועומס התקנים הישראליים היחודיים. מוצרים שפועלים במדינות מערביות רבות צריכים לעבור בדיקות והליך ביורוקרטי מורכב ויקר גם בארץ על מנת לקבל אישור להימכר בישראל. העלות הזו מממנת אמנם את מכון התקנים ועובדיו, אך במקרים רבים מיותרת ומתגלגלת לצרכנים.


בשנת 2018 כבר עברו שתי רפורמות במכון התקנים בחקיקה בכנסת. הראשונה - נועדה לפתוח את תחום הבדיקות לתחרות בשוק החופשי ואילו השניה - אילצה את מכון התקנים בחקיקה להגיש רשימה מפורטת של כל התקנים הבינלאומיים שניתן לאמץ מייד והסברים לגבי התקנים הבין לאומיים שהמכון טוען שאי אפשר לאמץ. שתי הרפורמות "נתקעו".


בתחום פתיחת שוק הבדיקות למעבדות פרטיות ותחרות חופשית - נפתחו מעט מאד מעבדות. אנו בוחנים בימים אלה במחקר עומק מהם החסמים המעכבים יזמים ומונעים מהם לפתוח מעבדות פרטיות שיתחרו בשירות הלא יעיל של מכון התקנים עצמו. בתחום התקינה הבין לאומית - ככל הידוע לנו, מכון התקנים מעולם לא הגיש את רשימת התקנים הבינלאומיים אותו הוא מציע לאמץ כפי שנתבקש. בנוסף, חשוב להבין שבמקביל לתקנים הרשמיים של מינהל התקינה, ישנו יצור כלאיים ישראלי שנקרא "תקנים מחייבים" - אלה למעשה לא תקנים ואינם הותקנו במסגרת הליך אימוץ תקן, אלא חוקים שחוקקו עוד מימי קום המדינה וקובעים מפרטים שונים והוראות שונות לגבי מוצרים וציוד. כך, למשל, גם אם נבטל תקן ישראלי מסוים, לפני שנוכל לייבא מוצר מבריטניה שעומד בתקן הבריטי, נצטרך לבדוק שאין אף סעיף חקיקה שמונע את היבוא שלו. מבקר המדינה ביקר בחריפות בדו"ח משנת 2018 את משרד הכלכלה על כך שמעולם לא מיפה את התקנים המחייבים בישראל.


בנוסף, ישנן טענות רבות על קושי ביורוקרטי וסרבול בהליך הבדיקות. מעבדות מכון התקנים, המעסיקות כאלף עובדים המאוגדים על ידי ההסתדרות, הן מונופול כמעט בכל תחומי הבדיקה. הן משיתות על היבואנים לעתים תקינה כפולה למרות קיומם של תקנים בינלאומיים והבדיקות שלהן ידועות כיקרות ולא ידידותיות. כאשר נפתחה תחרות למכון התקנים, למשל בתחום הבניין, נטשו היבואנים את המכון ונהרו למתחריו שהציעו הליך פשוט ויעיל יותר. אין אלא לצפות שכך יקרה בתחומים רבים בהם תיפתח תחרות בדיקות תקינה. צוות בין־משרדי בדק ומצא כי רק קיומו של המונופול על בדיקות המעבדה עולה למשק חצי מיליארד שקל בשנה באופן ישיר, ללא חישוב הנזקים העקיפים הרבים.


קראו: לא תקין: קמפיין מכון התקנים נגד תחרות והורדת יוקר המחיה (אתר מידה)


הפתרון:

  1. מיפוי מיידי של כל התקנים המחייבים המסתתרים בכלל החוקים והתקנות בישראל ומייד לאחר מכן אימוץ מיידי של כל התקינה במדינות מערב אירופה. לאחר השלמת מהפכה זו, כל מוצר שיש לו תקן ממדינות נבחרות במערב אירופה יוכל להיות מיובא לישראל לאחר שהיבואן יחתום על תצהיר כי וידא עם היצרן שאין מניעה טכנית להפעילו בישראל. למשרדי הממשלה תהיה היכולת להתנגד נקודתית לתקינה במוצר מסוים אם הם מאמינים כי יש בו משום פגיעה בבטחון המדינה ואז יוכל מינהל התקינה לנסח תקן מקומי. לצורך כך יש להתחיל במיפוי עומק של התקנים המחייבים, לבטל רבים מהם ולאמץ תקנים בינ"ל.

  2. מעבר להצהרות במקום טופסולוגיה ובדיקות. המוצרים המיובאים לישראל מסווגים לארבע קטגוריות - מקטגוריה של מוצרים מסוכנים המצריכים בדיקות קפדניות ועד למוצרים שאינם מצריכים בדיקות כלל. אנו מציעים להעביר באופן מיידי את רוב המוצרים המיובאים לקטגוריות (3) ו- (4) המחייבות הצהרת יבואן בלבד. כך ייחסכו עשרות אלפי שעות עבודה של עיכובים בנמלי היבוא, בדיקות במכון התקנים או מעבדות מקבילות וכן ייחסך כסף רב על הבדיקות עצמן. אין שום סיבה שמשקפי שמש, לדוגמה, שאינן מסכנות איש, יהיו מחויבות בבדיקות תקן לפני שיגיעו לחנויות. הצהרת יבואן מספיקה למוצרים מסוג זה.

  3. יישום מהפכת המעבדות הפרטיות. הפרדת תפקידי מכון התקנים והפיכתו לרגולטור המפקח על מעבדות תקינה וקובע תקנים לכל אותם מוצרים הטעונים תקן, בין אם אין תקינה אירופאית קיימת או אם היא לא רלוונטית לישראל. פתרון זה יאפשר הקמתם של מכוני בדיקות עצמאיים תחת פיקוח המכון, ביניהם יוכלו לבחור המפוקחים. לצורך כך יש להתחקות אחר החסמים המונעים ממעבדות פרטיות לקום כיום כאלטרנטיבה למכון התקנים, לאחר שהחקיקה הישראלית איפשרה למעבדקות כאלה לקום.

559 צפיות

ספרו לנו על כל הביורוקרטיה שמציקה לכם

האתר הוקם על ידי מיזם "שולה המוקשים" להפחתת הביורוקרטיה בישראל באמצעות פורום קהלת (ע"ר)

 

ברק הרשקוביץ: info@mokshim.org | אורי עקביה: uakavia@kohelet.org.il